# מדרום קוריאה ועד איראן: האם השוק בדרך למשבר עולמי חדש?

> דני בריטמן ואילן קובשניקוב בימים הראשונים של המלחמה באיראן: שלושה תרחישים לשוק הישראלי, סגירת מצר הורמוז, מחירי הבנזין והאג״ח, הקריסה והתיקון בדרום קוריאה, יפן, ונזילות הפד והביטקוין.

- כתובת: https://followthemoney.co.il/articles/south-korea-iran-global-market-crisis
- תאריך פרסום: 2026-03-06
- מגישים: דני בריטמן ואילן קובשניקוב
- פרק מקור: בעקבות הכסף: מדרום קוריאה ועד איראן: האם השוק בדרך למשבר עולמי חדש?
- וידאו: https://www.youtube.com/watch?v=D9Alz3dLTks (41 דקות)
- נושאים: מצר הורמוז, מלחמה באיראן, השוק הישראלי, מחירי נפט, מחירי בנזין, Crack Spread, דרום קוריאה, סמסונג, יפן, ביטקוין, נזילות הפד, סקטורים דפנסיביים

## התשובה הקצרה

לפי הפרק, השוק הישראלי מרוויח כמעט בכל תרחיש של המלחמה, עם אפסייד של 5% עד 10% בתרחיש הבסיס ועד כ־50% בתרחיש של נפילת המשטר. לשוק העולמי הסיכון הוא מצר הורמוז: הבעיה אינה מחיר הנפט אלא מחסור בנפט. חודש של מצרים סגורים עלול להביא נפט של 100 דולר, לשתק את כלכלות אסיה, להצית אינפלציה ולהפיל את המדדים בכ־10%. השוק לא קורס כי הוא מאמין שהאירוע זמני. לכן, לפי דני בריטמן, ירידות כמו זו של כ־15% בקוריאה הן הזדמנות, בתנאי שנכנסים ויוצאים בהדרגה.

## עיקרי הדברים

- ישראל מוצגת כשוק החזק ביותר כרגע: כמעט בכל תרחיש הבורסה עולה.
- הסיכון בתרחיש השלילי לישראל הוא ״הבוץ הלבנוני״: שליטה ממושכת בדרום לבנון וגיוס מילואים רחב.
- הבעיה של העולם היא לא מחיר הנפט אלא היעדר נפט. לכך אין פתרון של רזרבות.
- עליית מחירי הבנזין מקפיצה ציפיות לאינפלציה ואת התשואות על האג״ח האמריקאיות.
- בקוריאה המדד קרס כ־15% ביומיים ותיקן אחרי הבטחות טראמפ והזרמה של הממשלה.
- ביפן נקודת הפתיחה בעייתית יותר בגלל החוב, ולכן הנזק בתרחיש מתמשך גדול יותר.
- הביטקוין נע כרגע בעיקר לפי נזילות הדולר, ולא לפי בשורות טכנולוגיות.
- הדברים נאמרו כדעה ולא כהמלצת השקעה.

## חמישה ימים לתוך המלחמה

הפרק הרביעי של בעקבות הכסף הוקלט חמישה ימים אחרי פתיחת המלחמה באיראן, במהלך משותף של ישראל וארצות הברית. אילן קובשניקוב פתח בכך שהפעם לא ידברו רק על המלחמה ועל הנפט, אלא על מה שקורה מאחורי הקלעים בתנועות הכסף.

דני בריטמן סקר את המצב: המלחמה מתקדמת בקצב מואץ והתרחישים הטובים לישראל ולארה״ב מתקדמים. ההפתעה, לדבריו, הייתה עוצמת התגובה האיראנית דווקא כלפי מדינות המפרץ: נכסי נפט, נמלי תעופה, מלונות ומגדלי מגורים. גם קפריסין, טורקיה ואזרבייג׳ן ספגו פגיעות, וסין נפגעת דרך הנפט. האינטרס של איראן, לפי דני, הוא שהמדינות האלה ילחצו על טראמפ לסיים את המלחמה, אבל בפועל היא משיגה את ההפך: טראמפ מחזק את הקואליציה נגדה.

שאלת השאלות לפי דני: האם המערכה תסתיים במודל ״חיזבאללה מחוזק״, שבו משטר האייתוללות נחלש מאוד אבל שורד, או שטראמפ יעביר את השרביט לכוחות פנימיים באיראן, כמו הכורדים והבלוצ׳ים, בתרחיש שעלול להסתיים בנפילת המשטר.

## שלושה תרחישים לשוק הישראלי

אילן הציע להפריד בין השוק הישראלי לשוק העולמי: לדעתו, כמעט בכל תרחיש המלחמה טובה לישראל, גם אם הנפט יישאר יקר והשוק האמריקאי ייפגע. דני אמר שהוא אפילו שמרן מדי: ישראל היא לדעתו השוק החזק ביותר כרגע, והבורסה תעלה כמעט בכל תרחיש.

- תרחיש טוב מאוד, ״חיזבאללה מחוזק״: המשטר על הברכיים ונשאר חלש. המדדים כבר קפצו כ־5%, ולפי דני יש עוד אפסייד של 5% עד 10%.
- תרחיש חלום: נפילת המשטר ועליית הנהגה פרו מערבית שתכיר בישראל, לצד התקדמות מול סעודיה. דני הזכיר שבתקופת השאה חברות ישראליות בנו תשתיות באיראן, והעריך אפסייד של כ־50% בבורסה. הסבירות לכך, לדבריו, אינה גבוהה.
- תרחיש פחות טוב, ״הבוץ הלבנוני״: סיום ללא הכרעה ברורה, כניסה לדרום לבנון עד הליטני וקביעת קו שליטה. זה יחייב גיוס מילואים רחב, ולכן לבנון היא נקודת הסיכון.

## שקל חזק ופרמיית סיכון יורדת

לפי דני, יש עוד אפסייד בבורסה הישראלית: הדולר עשוי לשבור בקרוב את רף שלושת השקלים, השקעות ההון בישראל יגדלו, פרמיית הסיכון תרד ודירוג האשראי צפוי לעלות. אילן הצטרף לאופטימיות: גם אם המשטר לא ייפול, האיום נחלש מאוד, והנחישות מול איראן ומול חיזבאללה השתנתה. לדבריו כל הדרכים מובילות לכך שהשוק הישראלי ייתן כמה שנים טובות.

## מצר הורמוז: הבעיה היא לא המחיר

את השוק העולמי אילן הגדיר כחלק הקשה. איראן סגרה את מצר הורמוז, שדרכו עוברים כ־20% מאספקת הנפט העולמית, ומדינות חשובות מוניטרית כמו יפן תלויות באנרגיה הזאת.

דני הסביר שבימים הראשונים, עם קפיצת הנפט וקריסת הבורסות באסיה, היה עליו לקבל החלטה: האם זו הזדמנות או סיבה לברוח. ההערכה שלו היא שהאירוע זמני, כי טראמפ לא יכול לחיות עם מצרים סגורים. אם הם ייסגרו באמת לחודש, הנפט יכול להגיע ל־100 דולר, והכלכלות של יפן ודרום קוריאה, שמייבאות כ־90% מהאנרגיה שלהן, ישותקו. הוא הזכיר שמשבר אנרגיה היה חלק מהרקע למתקפה היפנית על פרל הארבור.

הנקודה המרכזית של דני: הבעיה אינה מחיר הנפט. כלכלות יודעות להסתדר עם 80 או 90 דולר, ולמחיר יש פתרונות, כמו רזרבות החירום של ארה״ב והגדלת תפוקה בסעודיה. הבעיה היא מחסור בנפט בגלל חסימה גאופוליטית. בתרחיש כזה, לדבריו, מדובר במכה של כ־10% במדדים, צלילה במדדי אסיה, אינפלציה מיידית בכל העולם ושכחה מהורדות ריבית. גם מהפכת ה־AI עלולה להיעצר, כי חברות יתקשו להמשיך להשקיע בתשתיות בעולם של ריבית ואינפלציה עולות.

## למה השוק לא קורס

דני מנה את הסיבות: טראמפ הודיע שכל מכלית שתעבור תקבל ליווי צבאי אמריקאי וכיסוי ביטוחי, סין, המממנת הגדולה של איראן, הזהירה אותה, וסעודיה והאמירויות מעבירות חלק מהנפט בצינורות, גם אם זה לא פתרון מלא. השוק נרגע כי הוא לא מאמין שאיראן יכולה לחסום את המצרים לאורך זמן.

הוא הוסיף שהנפט עלה מממוצע של 60 עד 65 דולר בשנה האחרונה לכ־80, ובכל זאת ה־S&P 500 נשאר באזור 6,850 ולא ירד ל־6,500 או 6,700, כי השוק מבין שהאירוע זמני ובוחר להסתכל על עוצמת ההצלחה האמריקאית. מצד שני, הוא לא רואה בארה״ב אפסייד גדול: אם המלחמה תסתיים מחר, אולי 2% עד 3%, ובתרחיש של נפילת המשטר אולי כ־10%, בעולם שבו הנפט האיראני והוונצואלי עובדים עם המערב ומחיר החבית יורד ל־30 עד 40 דולר.

## הבנזין, האינפלציה והאג״ח

אילן הוסיף שכבה: הנפט הוא רק חומר הגלם, ומה שמניע את הכלכלה הוא הבנזין והסולר. לדבריו, סין הגבילה את ייצוא הבנזין שלה כדי לשמור אותו לכלכלה המקומית. הוא הציג את פער הזיקוק (Crack Spread), נוסחה שמכפילה את מחיר הבנזין ב־42 ומחסירה ממנו את מחיר הנפט הגולמי, והראה שהבנזין עולה בחדות רבה יותר מהנפט ולכן הפער מזנק.

המשמעות המוניטרית, כפי שהסביר: כשהבנזין עולה, המחיר של כמעט הכל עולה, כי הכל מובל ומחומם בעזרתו. ציפיות האינפלציה עולות, המשקיעים הגדולים מעריכים שהבנק המרכזי יצטרך להעלות ריבית, מוכרים אג״ח, והתשואות עולות. התשואה על האג״ח האמריקאית ל־10 שנים, אחרי ירידות של פאניקה, התחילה לעלות בחדות. אילן הציג שני מסלולים: השתלטות על האירוע ודשדוש בתשואות, או המשך עלייה בתשואות ובדולר, וירידה חדה במניות, כפי שקרה בקוריאה. לדבריו, הכל תלוי במחיר הבנזין.

## רוטציה מדפנסיבי ומתי מוכרים

אילן סיפר שלפני המלחמה הכין את התיקים לחשיפה לאנרגיה ולתעשיות ביטחוניות, ושאל אם הגיע הזמן להתחיל, בהדרגה, לממש חלק מהדפנסיבי ולעבור למניות מסוכנות יותר לקראת היום שאחרי. דני הסכים: בהדרגה, בהחלט. הוא נתן דוגמה: מי שהחזיק נפט כהגנה והרוויח 15% עד 20%, יכול היה לממש חלק ולקנות את קוריאה אחרי ירידה של 15%, כי סמסונג ו־SK הייניקס עדיין מובילות את עולם שבבי הזיכרון.

לשאלה איך לא לפספס מימוש רווחים, דני הבחין בין שני סוגים. דפנסיבי אסטרטגי, שהוא חלק קבוע מניהול הסיכונים בתיק, לא צריך לתזמן. דפנסיבי טקטי, כמו נפט שנקנה חודש לפני המלחמה, דורש דינמיות: לשים סטופ, או לממש שליש או חצי, ולהעביר את הכסף לנכסים שירדו. מלבד מהלכים טקטיים כאלה, הוא מוכר דפנסיבי רק כשיש שינוי מקרו כלכלי: בעולם של צמיחה וריבית נמוכה הכדאיות להחזיק דפנסיבי יורדת, ובעולם של מיתון וריבית גבוהה טוב להיות שם.

## דרום קוריאה: קריסה של 15% ותיקון

אילן הזכיר שהשוק הקוריאני היה מהטובים בעולם ב־2025, ושהוא תלוי מאוד ביבוא אנרגיה. כשהנפט מתייקר, קוריאה צריכה יותר דולרים, מוכרת את המטבע שלה, הוון נחלש, וזה מתגלגל לשוק המניות. בתוך ארבעה ימים נרשמו ירידות חדות מאוד, ולדבריו ב־4 במרץ הוא אמר בסרטון שלו שזו הזדמנות של פעם בכמה שנים.

דני הסביר שהמדד הקוריאני עלה בשנה וחצי האחרונות על בסיס סמסונג ו־SK הייניקס, שמהוות כ־40% ממנו. בימי הלחץ נרשמו פדיונות של כ־20 טריליון וון, והמדד קרס כ־15% ביומיים. התיקון הגיע משתי סיבות: טראמפ הבהיר שיש פתרונות להורמוז, והממשלה הקוריאנית, יחד עם המוסדות הפיננסיים, הזרימה כ־10 טריליון וון לקניית מניות כדי למנוע פאניקה. לדבריו, אירועים כאלה נראו רק בקורונה. הוא הזהיר שלא לרוץ לכל מדינה שמזרימה כסף, כי לפעמים זה רק פלסטר.

## ביטקוין ונזילות הפד

אילן הסביר שהביטקוין מושפע ממה שהוא מכנה נזילות הפד: מאזן הפד פחות חשבון משרד האוצר האמריקאי ופחות חשבון הריפו ההפוך. זו אינדיקציה לכמה כסף יש במערכת. לביטקוין אין תזרים מזומנים ואין חברה צומחת מאחוריו, ולכן הוא עולה ויורד לפי כמות הדולרים במערכת. כשהנזילות יורדת, הוא יורד.

לדבריו, יום לפני ההקלטה משרד האוצר האמריקאי הזרים כ־80 מיליארד דולר ביום אחד, הרזרבות הבנקאיות גדלו, והביטקוין קפץ כ־7%. בבוקר ההקלטה הכסף חזר לחשבון האוצר, וזה מסביר, לדבריו, את הירידה באותו יום. הוא הזכיר גם שהביטקוין חזר מעל 70 אלף דולר.

דני הסכים שהמסחר בביטקוין מונע כרגע בעיקר מנזילות ומפתיחה וסגירה של שורטים, ולא מבלוקצ׳יין או מרגולציה. יש רוח גבית מהנזילות, אבל לדעתו הסנטימנט האסטרטגי עדיין שלילי, וכדי לראות רלי חדש צריך מניעים אסטרטגיים שלא יגיעו בקרוב. בעתיד, לדבריו, הוא עדיין נכס חשוב. אילן הוסיף שכל עוד אין צונאמי של נזילות גם הוא דובי, ושגם הזהב נע בקורלציה להתחזקות ולהיחלשות הדולר.

## יפן: הסיכון הגדול יותר

דני תיאר את יפן כמי שהייתה עד לפני שבוע בשיא: ראשת הממשלה ניצחה בבחירות והוציאה לפועל רפורמה של הגדלת נזילות, והשווקים אהבו את זה. עכשיו היא נכנסת למשבר אנרגיה שהיא רגישה אליו מאוד. אם האירוע זמני, הסיכונים המיידיים ירדו מהשולחן. אם לא, לדבריו, הנזק ביפן גדול בהרבה מבקוריאה, כי נקודת הפתיחה שלה בעייתית יותר בחוב ובסיכון לאינפלציה, והסיכוי לבעיה בקארי טרייד עולה. אילן הודה שבתרחיש כזה קשה לחשוב איך להתגונן, כי אפילו מזומן מפחיד.

## מה לעקוב מכאן

בסיכום דני הצביע על הזדמנויות בתעשייה הביטחונית, בישראל ובארה״ב, ובאזורים שנפגעו, והדגיש סבלנות: לא לעשות מהלכים דרמטיים של אפס או מאה, אלא להיכנס ולצאת מפוזיציות בהדרגה. לדבריו הדברים מתקדמים בתרחיש טוב, אבל יש רכיבי סיכון.

אילן הוסיף שני דברים למעקב: התשואות על האג״ח האמריקאיות ומחירי הבנזין, לאו דווקא מחירי הנפט. ברגע שהם מתקדמים לטובה, לדבריו זו אינדיקציה להגדיל בהדרגה את החשיפה לנכסים מסוכנים יותר. הדברים נאמרו כדעה ולא כהמלצת השקעה.

## פרקי זמן בסרטון

- 0:00 פתיחה: https://www.youtube.com/watch?v=D9Alz3dLTks&t=0s
- 0:40 המצב האקטואלי בשוק: https://www.youtube.com/watch?v=D9Alz3dLTks&t=40s
- 1:55 סקירת המלחמה ומדינות המפרץ: https://www.youtube.com/watch?v=D9Alz3dLTks&t=115s
- 5:39 השוק הישראלי מול השוק העולמי: https://www.youtube.com/watch?v=D9Alz3dLTks&t=339s
- 6:39 שלושה תרחישים לישראל: https://www.youtube.com/watch?v=D9Alz3dLTks&t=399s
- 10:30 מצר הורמוז והשוק העולמי: https://www.youtube.com/watch?v=D9Alz3dLTks&t=630s
- 15:11 למה השוק לא קורס: https://www.youtube.com/watch?v=D9Alz3dLTks&t=911s
- 16:27 הנפט והבנזין: פער הזיקוק: https://www.youtube.com/watch?v=D9Alz3dLTks&t=987s
- 17:39 אינפלציה ותשואות האג״ח: https://www.youtube.com/watch?v=D9Alz3dLTks&t=1059s
- 20:06 זמני או לא: מה מחליט: https://www.youtube.com/watch?v=D9Alz3dLTks&t=1206s
- 22:21 האפסייד בארה״ב ובישראל: https://www.youtube.com/watch?v=D9Alz3dLTks&t=1341s
- 23:53 אסטרטגיה: רוטציה מדפנסיבי: https://www.youtube.com/watch?v=D9Alz3dLTks&t=1433s
- 26:44 מתי מוכרים דפנסיבי: https://www.youtube.com/watch?v=D9Alz3dLTks&t=1604s
- 28:22 דרום קוריאה: קריסה ותיקון: https://www.youtube.com/watch?v=D9Alz3dLTks&t=1702s
- 33:03 ביטקוין ונזילות הפד: https://www.youtube.com/watch?v=D9Alz3dLTks&t=1983s
- 37:25 יפן ומשבר האנרגיה: https://www.youtube.com/watch?v=D9Alz3dLTks&t=2245s
- 39:17 סיכום: מה לעקוב: https://www.youtube.com/watch?v=D9Alz3dLTks&t=2357s

## שאלות ותשובות

### איך המלחמה באיראן משפיעה על הבורסה בתל אביב?

לפי הפרק, לטובה כמעט בכל תרחיש. בתרחיש הבסיס דני בריטמן העריך אפסייד נוסף של 5% עד 10%, ובתרחיש של נפילת המשטר עד כ־50%. נקודת הסיכון היא שליטה ממושכת בדרום לבנון.

### למה סגירת מצר הורמוז כל כך מסוכנת לשווקים?

כי כ־20% מאספקת הנפט העולמית עוברים בו. לפי דני הבעיה אינה המחיר אלא מחסור בנפט, שעלול לשתק את כלכלות אסיה, להצית אינפלציה ולהפיל את המדדים בכ־10%.

### למה השוק האמריקאי לא קרס?

כי הוא מאמין שהאירוע זמני: טראמפ הבטיח ליווי צבאי וביטוח למכליות, סין הזהירה את איראן, וההצלחה הצבאית האמריקאית נראית ברורה.

### למה כדאי לעקוב אחרי מחירי הבנזין ולא רק הנפט?

לפי אילן קובשניקוב, הבנזין הוא מה שמניע את הכלכלה. עלייה בו מקפיצה ציפיות לאינפלציה ואת התשואות על האג״ח, ולכן הוא אינדיקטור טוב יותר לכיוון השווקים.

### מה קרה בשוק של דרום קוריאה?

המדד קרס כ־15% ביומיים עם פדיונות של כ־20 טריליון וון, ותיקן אחרי הבטחות טראמפ לגבי הורמוז והזרמה ממשלתית של כ־10 טריליון וון לשוק המניות.

### מתי מוכרים נכסים דפנסיביים?

לפי דני, דפנסיבי טקטי ממשים בהדרגה כשהמטרה הושגה, למשל בסטופ או במכירה של שליש עד חצי. דפנסיבי אסטרטגי מוכרים רק כשיש שינוי מקרו כלכלי לכיוון צמיחה וריבית נמוכה.

### מה מניע כרגע את הביטקוין?

לפי הפרק, בעיקר נזילות הדולר במערכת: מאזן הפד פחות חשבון האוצר והריפו ההפוך. דני העריך שהסנטימנט האסטרטגי עדיין שלילי.

### למה יפן בסיכון גבוה יותר מקוריאה?

כי לפי דני נקודת הפתיחה שלה בעייתית יותר בחוב ובסיכון לאינפלציה. אם משבר האנרגיה יתמשך, הנזק שם עלול להיות גדול בהרבה.

---
המאמר מבוסס על תוכן הפרק ומשקף את דעות המגישים כפי שנאמרו בו. אין לראות בו המלצה או ייעוץ השקעות.