# הבנקים מדפיסים, הזהב שומר: איך המערכת מייצרת חוב ואיך זהב מגן עליכם

> דני בריטמן ואילן קובשניקוב מסבירים איך נוצר כסף: הבנק המרכזי ומחיר הכסף, הפריים ודירוג האשראי, רזרבה חלקית, M0, M1 ו־M2, הרחבות כמותיות והלימות הון. ובחלק השני: למה זהב, איך משקיעים בו דרך תעודות סל, הכסף כמתכת, ביטקוין ושקל מול דולר.

- כתובת: https://followthemoney.co.il/articles/banks-create-money-gold-protects
- תאריך פרסום: 2026-01-22
- מגישים: דני בריטמן ואילן קובשניקוב
- פרק מקור: בעקבות הכסף: הבנקים מדפיסים, הזהב שומר: איך המערכת מייצרת חוב ואיך זהב מגן עליכם
- וידאו: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA (61 דקות)
- נושאים: איך נוצר כסף, רזרבה חלקית, בנק מרכזי, ריבית פריים, דירוג אשראי, M0 M1 M2, הרחבה כמותית, הלימות הון, השקעה בזהב, תעודות סל זהב, GLD, GDX, כסף מתכת, ביטקוין, שקל מול דולר

## התשובה הקצרה

לפי הפרק, הבנק המרכזי קובע את מחיר הכסף, כלומר את הריבית, אבל מי שיוצר את רוב הכסף הם הבנקים המסחריים. במנגנון הרזרבה החלקית בנק מחזיק גיבוי אמיתי לחלק קטן מהאשראי, בערך יחס של 90 ל־10, והשאר הוא שורה אלקטרונית שנוצרת בעת מתן ההלוואה. בארה״ב, לפי הנתונים שהציג אילן קובשניקוב, יש כטריליון דולר כסף פיזי מול כ־19 טריליון ב־M1. כמות הכסף בעולם גדלה בכ־7% בשנה, מהר יותר מהתוצר, ולכן לפי דני בריטמן החוב יחמיר, הדולר ייחלש, והזהב הוא כלי הגידור הטוב ביותר כיום. הדברים נאמרו כדעה ולא כהמלצת השקעה.

## עיקרי הדברים

- הבנק המרכזי קובע את מחיר הכסף, והבנקים המסחריים הם אלה שמייצרים את רוב הכסף.
- בישראל הפריים הוא ריבית בנק ישראל ועוד 1.5%, ועליו מתומחר הסיכון לפי דירוג האשראי.
- ברזרבה חלקית רק כ־10% מהאשראי מגובה בכסף אמיתי. המערכת בנויה על אמון.
- הכלכלה רצה על גלגול אשראי. אם הבנקים עוצרים אותו, לפי דני, עסקים רבים קורסים מיד.
- הרחבה כמותית: הבנק המרכזי קונה אג״ח, מגדיל את המאזן, והכסף זורם לנכסים.
- כמות הכסף העולמית גדלה בכ־7% בשנה בממוצע, יותר מהתוצר.
- לפי דני, היום הוא לוקח זהב לפני אג״ח, לצד נזילות וקרנות כספיות.
- תעודת סל על זהב שאינה מגודרת מטבע חשופה גם לשער השקל דולר.

## הבנק המרכזי קובע את מחיר הכסף

זה הפרק השני בסדרה. אחרי שהפרק הראשון עסק בדולר ובבסיס, מה זה שטר ומה זה כסף, הפרק הזה עוסק בשתי שאלות: איך הכסף באמת נוצר, ואיך מתגוננים באמצעות זהב. אילן קובשניקוב הנחה ודני בריטמן, שעבד שנים רבות בבנק, הסביר את המנגנון.

לפי דני, בכל מדינה מתוקנת יש בנק מרכזי, והוא פועל ללא מטרות רווח. תפקידיו המרכזיים הם יציבות מחירים, ייעוץ פיננסי לממשלה, צמיחה ומאזן התשלומים. הוא הדגיש שמדינה שאין בה הפרדה מוחלטת בין הממשלה לבנק המרכזי לא יכולה לקיים מערכת פיננסית, כי ברגע שזה נגוע פוליטית אין אמון. כדוגמה הביא את המתיחות בין טראמפ לפאוול: לדבריו השווקים לא מתרגשים כי פאוול מסיים את תפקידו בעוד כחמישה חודשים, אבל אם היה חשש אמיתי שהחלטותיו נגועות פוליטית, היינו רואים קריסה של הדולר וזינוק בתשואות האג״ח.

אחד התפקידים החשובים ביותר, לפי דני, הוא לקבוע את מחיר הכסף, כלומר את הריבית. כשהבנק המרכזי רוצה לתמרץ את הכלכלה הוא מוריד את הריבית ומגדיל את כמות הכסף, וכשהוא רואה עודף כסף שעלול להוביל לאינפלציה הוא מעלה אותה. בזמן ההקלטה ריבית בנק ישראל עמדה על 4%, וריבית הפד בטווח של 3.5% עד 3.75%. הריבית הזו היא הבסיס למסחר בין הבנק המרכזי לבנקים המסחריים: הם יכולים להפקיד אצלו עודפים ולקבל את מחיר הכסף, או להלוות לציבור במחיר הכסף בתוספת סיכון.

## איך מתומחר האשראי: פריים ודירוג אשראי

דני חילק את האשראי בבנק המסחרי לשלושה סגמנטים: עסקים, קמעונאות ונדל״ן. האשראי לעסקים, לדבריו, רווחי מאוד, ומבוסס על ריבית הבנק המרכזי בתוספת סיכון של העסק ושל הסקטור שלו.

בישראל, הסביר, קיים מרווח קבוע של 1.5% מעל ריבית בנק ישראל שנקרא פריים. זה לא חוק אלא הוראת שעה שנמשכת עשרות שנים, ובלעדיה לבנק לא היה כדאי לתמחר אשראי מול הסיכון. על הפריים מוסיפים סיכון ספציפי. דני נתן דוגמה: לקוח שמרוויח 70 אלף שקל בחודש בהייטק יקבל פריים ועוד חצי או פריים ועוד אחד, ולקוח בלי הכנסה קבועה יקבל ריבית גבוהה יותר, עד תקרה של כ־19%.

בעבר, לדבריו, תמחור האשראי היה ״מסחרה״ עם מנהל הסניף. היום יש דירוג אשראי: לכל עסק ולקוח יש ציון שמבוסס על ההיסטוריה הפיננסית, ההכנסות, ההלוואות וכשלים כמו צ׳ק חוזר או הוראת קבע שחזרה, ולפיו מתומחרת הריבית. המשכנתא, לפי דני, היא ההלוואה היחידה שיכולה לקבל פריים מינוס, כי הבטוחה, הנדל״ן, חזקה מאוד. המקור העיקרי לאשראי הוא כספי הציבור, כלומר הפיקדונות.

## רזרבה חלקית: כסף שנוצר משום מקום

אילן שאל: כשאני לוקח הלוואה של 50 אלף שקל, מאיפה הכסף מגיע ומה קורה לכמות הכסף במשק? דני הסביר שבמצב רגוע מנגנון הרזרבה החלקית מאפשר לבנק לעבוד ביחס של כ־90 ל־10. בהלוואה של 10,000 שקל, רק כ־1,000 שקל הם גיבוי אמיתי, בכספות ובכספומטים. השאר הוא שורה אלקטרונית של אשראי. אילן סיכם: הבנק פשוט יצר 9,000 שקל משום מקום, ודני אישר.

לפי דני, המערכת בנויה על אמון: ההנחה היא שהציבור לא ימשוך יותר מ־10% מהפיקדונות בבת אחת. בדרך כלל המשיכות הן 1% עד 2.5%, במקרה קיצון 5%. מעל 10% זו ״ריצה לבנק״, מצב שבו הבנק לא יכול לשלם. זה קרה בשנים שאחרי משבר 1929, ובישראל בעיקר בשנות ה־80.

ומכאן אחד המשפטים החזקים בפרק: ״אם מחר בבוקר הבנקים המסחריים עוצרים את כפתור האשראי לעסקים, אחוזים מאוד גדולים קורסים ברגע״. עסקים, קטנים וגדולים, לא מחזירים חובות אלא מגלגלים אותם: לוקחים הלוואה ארוכה כדי לפרוע הלוואה קצרה, פותחים מסגרת כאן וסוגרים שם. כשהבנק לא יכול לגלגל יותר, כי מושכים ממנו כסף, מגיע משבר פיננסי. לדבריו, גם מדינות מגלגלות חוב כל הזמן.

## M0, M1 ו־M2: כמה כסף באמת קיים

אילן הציג את המצרפים המוניטריים. M0 הוא הכסף הפיזי, שטרות ומטבעות, ורק הבנק המרכזי יכול להנפיק אותו. לדבריו, כאן טועים גם משקיעים מתקדמים: הם חושבים שהבנק המרכזי מדפיס את הכסף, אבל מי שיוצר את הכסף בכלכלה של היום הם הבנקים המסחריים, והם מגדילים כל הזמן את M1, שכולל את הכסף הפיזי ואת פיקדונות העובר ושב.

בגרפים שהציג, בארה״ב יש כטריליון דולר של כסף פיזי, מול כ־19 טריליון ב־M1. ״זאת אומרת 15 טריליון דולר זה פיקציה״, אמר, מספר במחשב שאין מאחוריו כסף: אם כל האזרחים ימשכו מחר, הכסף לא יהיה שם. M2, שכולל גם פיקדונות וקרנות כספיות, עמד על כ־22 טריליון. כשמשקיעים אומרים שיש טריליונים בקרנות כספיות שיום אחד ייכנסו לשוק, לפי אילן זה בעיקר ההפרש הזה של כמה טריליונים.

אילן תיאר את השרשרת: הכסף יוצא מהבנק המרכזי, הבנק המסחרי ״מפעל לכסף״ מגדיל את M1, הכסף עובר לציבור, הציבור קונה רכב, מניות ונדל״ן, והמחירים עולים.

## הרחבה כמותית: נושאת מטוסים של דולרים

דני הוסיף את השכבה הבאה. דמיינו משק סגור שבו רצים 15 טריליון דולר, ואז מגיעה ״נושאת מטוסים״ ומצניחה עוד ארבעה טריליון בבת אחת. זו, לדבריו, ״הבזוקה של בן ברננקי ופאוול״: ארבע הרחבות כמותיות בערך בהיקף כולל של 8 טריליון דולר במשך כ־15 שנה. האנשים רואים כמות כסף שגדלה במהירות, מרגישים אושר, וקונים נכסים. ״כשמשקיע מסתכל 10 שנים אחורה ורואה 200%, חלק מזה צמיחה אמיתית וחלק זה דולרים מהאוויר״.

המנגנון עצמו, לפי דני: הבנק המרכזי, שתפקידו עד אז היה לקבוע את מחיר הכסף, מקבל תפקיד נוסף, להגדיל את כמות הכסף. הוא קונה בעיקר אג״ח ממשלתיות מהבנקים, מוציא אותן מהמחזור ומגדיל את המאזן שלו, ובתמורה נכנס כסף חדש. בנק שהחזיק 100 מיליון דולר באג״ח אמריקאיות מקבל 100 מיליון במזומן ומגלגל אותם לאשראי לציבור, כי על האג״ח קיבל 3% עד 4% ועל האשראי הוא לוקח 7% עד 8%. המטרה: לפתור משברי אשראי ונזילות ולתמרץ את הכלכלה.

אילן סיפר שכשהיה חייל בן 19 שמע מישהו אומר שמי שיושב בתקופה של ריבית אפס ולא עושה כלום מפספס תקופה שלא תחזור, ורק היום הבין למה.

## למה הבנקים לא מייצרים כסף בלי סוף

אילן צפה את שאלת הצופים: למה שהבנקים לא ייצרו כמה כסף שבא להם? דני הסביר שיש רגולציה ויש פיקוח על הבנקים, שתפקידו לוודא שהבנקים לא לוקחים סיכון גדול מדי שעלול למוטט את הכלכלה. הכלי המרכזי הוא הלימות הון: יחס מחייב בחוק בין הכסף שיש לבנק לכסף שהוא יכול לתת. הכלל הוא 90 ל־10, ובנדל״ן, לדבריו, 75 ל־25.

החריג, לפי דני, היה 2008, כשהרגולטור ״פשט רגל בפיקוח״ ונתן לבנקים למנף פי 120 עד 130 דרך MBS, CDS ונגזרות. אילן הוסיף שרבים חושבים שהמפקח על הבנקים צריך למנוע העלאת מחירים, אבל תפקידו האמיתי הוא למנוע בדיוק את מה שקרה אז.

בסוף החלק הלימודי הציג אילן את כמות הכסף העולמית: כ־142 טריליון דולר, שגדלה בקצב שנתי של כ־7% בממוצע ב־25 השנים האחרונות, בעוד הצמיחה הממוצעת קצת פחות מ־4%. אין בעיה שכמות הכסף גדלה אם הכלכלה גדלה באותו קצב, אבל כשהיא גדלה מהר יותר, לדבריו, סביר שהמחירים ימשיכו לעלות. השאלה היא באיזה סקטור.

## למה הזהב

דני אמר שהוא אופטימי מאוד על הזהב. יש לזהב ביקוש בשוק הריאלי, בתעשייה ובתכשיטים, אבל הסיפור העיקרי שלו מוניטרי: שמירת ערך ומוצר במחסור. הוא לא יודע אם הזהב יגיע לעשרת אלפים דולר לאונקיה, אבל לדבריו ערכו ילך ויעלה, בגלל חמישה פרמטרים: החוב וכמות הכסף, הדולר, הגאופוליטיקה, האינפלציה והמיתון.

אם החוב יטופל, הדולר יתחזק, לא יהיו מלחמות ולא יהיו מיתון ואינפלציה, הזהב ייפול חזק. אבל לדבריו הסבירות לכך קלושה: החוב יחמיר, הדולר ימשיך להיחלש, כמות הכסף תגלגל אינפלציה, ומבחינה גאופוליטית יהיו יותר מלחמות, עם גרינלנד, ונצואלה וסין וטייוואן.

בפועל, סיפר דני, בתיקים שהוא בונה ״אני לוקח זהב לפני אג״ח. לא הייתי במצב הזה״. האג״ח האמריקאית הארוכה לא אטרקטיבית בעיניו, כי יש ניתוק בין הריבית שיורדת בטווח הקצר לתשואות הארוכות שלא יורדות, ולכן הוא מקצר מח״מ. האג״ח הישראלית הארוכה, לדבריו, כבר מיצתה את עצמה. הפתרונות הסולידיים שלו: קרנות כספיות, מק״מ, נזילות וזהב, שאותו הוא מגדיר בסיכון בינוני. ״זהב היום הוא כלי הגידור הכי טוב שיש״.

הזרז המרכזי לירידה בזהב, לפי דני, הוא התחזקות הדולר, אבל הוא לא רואה את זה קורה לאורך זמן. הוא הוסיף שהאג״ח הפכה לכלי פוליטי: אחרי המתיחות סביב גרינלנד, קרן פנסיה דנית הודיעה על מכירת אג״ח אמריקאיות, והסינים מוכרים גם הם. ״כשהתשואות עולות והדולר נחלש, המקום שלך הוא זהב״.

## הבנקים המרכזיים קונים זהב

אילן הציג נתונים שתומכים בתזה. הביקוש לזהב מצד בנקים מרכזיים זינק אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־2022, מכ־450 טון בשנה ליותר מ־1,000 טון. בין המובילים: סין, שלדבריו הגדילה את רזרבות הזהב בכ־10% בחמש השנים האחרונות, רוסיה ופולין, כולן כדי להוריד תלות בדולר או באיחוד האירופי.

בסקר השנתי של הבנקים המרכזיים, לפי אילן, 95% מהמשיבים מעריכים שעתודות הזהב של הבנקים המרכזיים יגדלו ב־12 החודשים הקרובים, ו־73% צופים שחלקו של הדולר ברזרבות העולמיות יירד בחמש השנים הבאות. הוא הראה גם זינוק חד בתשואה על האג״ח האמריקאית ל־10 שנים ביומיים של המתיחות סביב גרינלנד, יחד עם ירידה בדולר. בדרך כלל בזמן בלגן משקיעים בורחים לאג״ח ולדולר, והפעם הם ברחו מהם אל הזהב.

## למה הזהב לא עלה בין 2012 ל־2018

אילן שאל על טענה נפוצה: אם זהב תמיד עולה, למה בין 2012 ל־2018 בערך הייתה לו תשואה שלילית? דני ענה שבשנים האלה היו הרחבות כמותיות, מעט מלחמות, הדולר לא נחלש והחוב היה בשליטה, ולכן לא היה צורך ב״מקלט של יום הדין״. כשכמות אדירה של כסף נוחתת על הציבור, הולכים לחגיגה של נדל״ן ומניות.

הוא הסביר את זה ״כמו לילד בכיתה א׳״: יוצאים החוצה ויש שמש, בא לקנות דברים, והזהב יורד. יוצאים החוצה ויש קדרות, מפטרים אותי, והזהב מזנק. היום, לדבריו, אחרי ארבע או חמש הרחבות כמותיות, עם חוב של 120% מהתוצר ודולר שנחלש, יש אי ודאות, והזהב הוא מקלט. אילן הוסיף שאחרי 2008 היה פחד מדפלציה, וזהב לא מתפקד בדפלציה אלא באינפלציה.

## איך משקיעים בזהב בפועל

אילן הביא את החלק הפרקטי, והדגיש שאין בדבריו המלצה. לדבריו אין סיבה לקנות זהב פיזי. בארה״ב יש את GLD, תעודת סל שעוקבת אחרי הזהב, ואת GDX, שהוא עצמו מחזיק: לא הזהב עצמו אלא חברות כריית הזהב, מתוך הנחה שכשמחיר הזהב עולה הרווחים שלהן גדלים. הסיכון גבוה יותר, בעלייה ובירידה.

בתעודות ישראליות, לדבריו, צריך להבין את נושא המטבע. תעודה שאינה מגודרת מטבע מושפעת גם משער השקל דולר: אם הזהב עולה והדולר נחלש, המשקיע בשקלים מפסיד חלק מהרווח. אילן השווה בין תעודה לא מגודרת לתעודה מגודרת: מאוקטובר 2025 הלא מגודרת עלתה כ־21% והמגודרת כמעט 24%, ומאוגוסט ההפרש גדל לכ־38% מול כ־45%.

## הכסף: מתכת עם יותר שימושים

לשאלה אם הכסף מתנהג כמו הזהב, דני ענה שלכסף יש הרבה יותר פקטורים בעולם הריאלי. הוא מתכת חיונית לתעשיות רבות: רכבים חשמליים, פאנלים סולאריים, תעשייה ביטחונית ורפואה. טראמפ הגדיר אותו כמתכת חיונית, מה שנתן לו דחיפה גדולה. בנוסף יש בעיות היצע, קשה להכניס אונקיות חדשות למחזור, ויש את הסיפור המוניטרי.

לדבריו יש מי שאומרים שהראלי בכסף הוא הראלי שהזהב עשה שנה קודם, באיחור. הכסף כבר מתקרב ל־100 דולר לאונקיה אחרי עלייה של כ־200%, אבל אם משווים לשיא של שנות ה־80 במונחים ריאליים, לפי מה שקרא, מדברים על כ־200 דולר.

## ביטקוין: למה הוא לא מתנהג כמו זהב

אילן העלה שאלה של צופים: אם מדפיסים כל כך הרבה כסף, למה הביטקוין, האנטיתזה למטבע הפיאט, נתקע? דני אמר שבמבט של חמש שנים אחורה זה עובד: הרעיון של מוצר במחסור ומגן מפני בעיות חוב, והביטקוין בכ־90 אלף דולר, כ־30% מהשיא.

אבל לדבריו יש שלוש סיבות שבגללן הקריפטו לא משמש כרגע כזהב. אחת, בניגוד לזהב, שנסחר בעיקר בידי גופים מוסדיים ומחזיקים לטווח ארוך, הקריפטו ״נדבק ברעה החולה של הפיננסים״: בורסות, מינופים, אופציות, פוזיציות שורט והונאות. שתיים, הוא עדיין לא מאתגר את הפיאט כמטבע רזרבה בשימושים ריאליים. שלוש, הוא פועל במחזוריות אחרת, סביב החצייה שמתרחשת כל ארבע שנים, ולא כהפך הדולר. ״כשהדולר יורד, יש בעיות חוב ויש גאופוליטיקה, זהב עולה. על קריפטו אתה לא יכול להגיד את זה״.

## שקל או דולר

השאלה האחרונה: אם המערכת כולה נשענת על חוב ושחיקת המטבע, למה להחזיק שקלים? אם הדולר יקרוס, גם השקל ייפול. דני ביקש להרגיע: ״הדולר לא יקרוס ואמריקה לא תפשוט רגל״. לדבריו, לא יבוא משהו במקום הדולר אלא ריסטארט למערכת: תקן זהב חדש, שבו יצמידו את הדולר למשהו פיזי בעוד 10 עד 15 שנה. השקל יגיב כמו הדולר, כי הוא יושב על אותה מערכת.

בתיקים שהוא בונה היום, סיפר דני, היחס הוא בסדרי גודל 70% שקל ו־30% דולר. מה שאפשר לקנות מנוטרל מטבע, כמו מדד S&P 500 או סקטור הבריאות, הוא קונה בשקלים מנוטרלים. מה שחייב להיות בדולר, כמו מניה בודדת כמו אמזון, הוא קונה בדולר.

אילן סיים בהמלצה לצופים: להסתכל על העולם במשקפיים של משקיע, לשאול מה הדולר עושה ומה האג״ח עושה, ולנסות לזהות אילו סקטורים ייהנו מכך. לדבריו, כך הם זיהו את סקטור האנרגיה הירוקה כמה חודשים לפני הפריצה שלו.

## פרקי זמן בסרטון

- 0:00 פתיחה: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=0s
- 0:38 הפרק השני בסדרה: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=38s
- 3:04 איך נוצר הכסף: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=184s
- 4:12 תפקיד הבנק המרכזי: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=252s
- 6:58 מחיר הכסף: הריבית: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=418s
- 9:44 שלושה סוגי אשראי: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=584s
- 11:46 הפריים בישראל: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=706s
- 14:34 דירוג אשראי: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=874s
- 15:21 משכנתאות ופריים מינוס: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=921s
- 16:36 מאיפה מגיעים 50 אלף שקל: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=996s
- 17:43 רזרבה חלקית: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=1063s
- 20:50 הכלכלה רצה על גלגול אשראי: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=1250s
- 21:45 M0, M1 ו־M2: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=1305s
- 25:29 הרחבה כמותית: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=1529s
- 30:49 למה בנקים לא מייצרים כסף בלי סוף: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=1849s
- 34:28 כמות הכסף מול התוצר: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=2068s
- 36:16 למה הזהב: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=2176s
- 38:48 זהב לפני אג״ח: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=2328s
- 41:48 האג״ח ככלי פוליטי: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=2508s
- 42:46 בנקים מרכזיים קונים זהב: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=2566s
- 46:29 למה הזהב לא עלה ב־2012 עד 2018: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=2789s
- 49:37 איך משקיעים בזהב: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=2977s
- 52:02 הכסף כמתכת: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=3122s
- 54:04 ביטקוין מול המערכת: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=3244s
- 57:19 שקל או דולר: https://www.youtube.com/watch?v=Q8a0-pViWkA&t=3439s

## שאלות ותשובות

### מי יוצר את הכסף: הבנק המרכזי או הבנקים המסחריים?

לפי הפרק, הבנק המרכזי מנפיק את הכסף הפיזי (M0) וקובע את הריבית, אבל את רוב הכסף יוצרים הבנקים המסחריים דרך מתן אשראי, שמגדיל את M1.

### מה זה רזרבה חלקית?

מנגנון שבו הבנק מחזיק גיבוי אמיתי רק לחלק קטן מהאשראי שהוא נותן, בערך 10%. השאר הוא כסף אלקטרוני שנוצר בעת מתן ההלוואה, והמערכת נשענת על האמון שהציבור לא ימשוך את כל הפיקדונות בבת אחת.

### מה זה ריבית הפריים בישראל?

לפי דני בריטמן, ריבית בנק ישראל ועוד מרווח קבוע של 1.5%, שנקבע בהוראת שעה ולא בחוק. על הפריים הבנק מוסיף תוספת סיכון לפי דירוג האשראי של הלקוח.

### מה ההבדל בין M0, M1 ו־M2?

M0 הוא הכסף הפיזי. M1 כולל גם פיקדונות עובר ושב. M2 כולל גם פיקדונות קצרים וקרנות כספיות. לפי הנתונים שהוצגו, בארה״ב יש כטריליון דולר ב־M0, כ־19 טריליון ב־M1 וכ־22 טריליון ב־M2.

### מה זה הרחבה כמותית?

הבנק המרכזי קונה אג״ח ממשלתיות מהבנקים, מגדיל את המאזן שלו, ומזרים בתמורה כסף חדש שהבנקים מגלגלים לאשראי. לפי הפרק, חלק גדול מהכסף הזה הלך לנדל״ן ולמניות.

### למה הבנקים לא יכולים לייצר כסף בלי הגבלה?

בגלל הפיקוח על הבנקים והלימות ההון, שמגבילים את היחס בין ההון של הבנק לאשראי שהוא נותן. לפי דני, ב־2008 הפיקוח כשל והבנקים הגיעו למינוף עצום.

### למה זהב נחשב להגנה?

לפי דני בריטמן, כי הזהב הוא שמירת ערך ומוצר במחסור, והוא עולה כשהחוב גדל, הדולר נחלש, יש מלחמות, אינפלציה או מיתון. הוא אמר שהיום הוא מעדיף זהב על פני אג״ח ארוכות. הדברים נאמרו כדעה ולא כהמלצת השקעה.

### מה ההבדל בין תעודת סל על זהב מגודרת ללא מגודרת?

תעודה לא מגודרת מושפעת גם משער השקל דולר, כך שכשהזהב עולה והדולר נחלש המשקיע בשקלים מרוויח פחות. תעודה מגודרת משתמשת בנגזרים כדי לנטרל את השפעת המטבע.

### האם הדולר יקרוס?

לפי דני, לא. הוא מעריך שבעוד 10 עד 15 שנה תהיה ריסטארט למערכת עם תקן זהב חדש, ושהשקל יגיב כמו הדולר. בתיקים הוא עובד ביחס של כ־70% שקל ו־30% דולר.

---
המאמר מבוסס על תוכן הפרק ומשקף את דעות המגישים כפי שנאמרו בו. אין לראות בו המלצה או ייעוץ השקעות.